בלוג #18 - זיקנה בחברה הבדואית

אדריכלות כדרך להסתגלות לחיים מודרניים עבור החברה הבדואית בישראל

---

לפני הכל – נתונים על החברה הבדואית  - לפי נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2022 האוכלוסייה הערבית (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) מנתה כ-2,038,800 נפש, המהווים כ-21.1% מאוכלוסיית ישראל. כחמישית מהם – כ-19% מתגוררים בנגב כחלק מהפזורה הבדואית.

הנה הסבר מתוך "המכון הישראלי לדמוקרטיה" על האוכלוסייה הערבית בנגב – אזור זה כולל את נפת באר שבע, כאשר רוב תושביה הערבים הם בדואים. הבדואים בנגב מהווים כמעט חמישית מאוכלוסיית האזרחים הערבים במדינה וכשליש מאוכלוסיית הנגב כולה. במניין האוכלוסייה הערבית בנגב נכללים כ-231 אלף תושבים בדואים המתגוררים ביישובי קבע (רשויות מקומיות ויישובים הנכללים במועצות האזוריות, כ-77% מאוכלוסיית הבדואים בנגב) וכמעט 70 אלף תושבים בדואים המתגוררים ביישובים ללא מעמד מוניציפלי ("כפרים בלתי מוכרים", כ-23% מאוכלוסיית הבדואים בנגב).

לפי נתוני הלמ"ס, העיר הערבית הגדולה ביותר היא רהט, עם 78.9 אלף תושבים בסוף שנת 2022. העיר הבדואית, שהוקמה בשנת 1972, הפכה לא רק לבירת הבדואים בנגב, אלא גם לבירת החברה הערבית כולה. רהט היא גם העיר עם האוכלוסייה המוסלמית הגדולה ביותר, שכן כל תושביה מוסלמים.

לפי נתוני הלמ"ס והמוסד לביטוח לאומי, בחברה הערבית מתרחש תהליך עמוק ומתמשך של שינוי דפוסים חברתיים, הכולל עלייה ברמת ההשכלה, השתלבות נשים בשוק העבודה, דחיית גיל הנישואין (ותופעת הרווקות המאוחרת) ונטישת דפוסי החיים המסורתיים. בנוסף, השינוי מושפע גם מהמדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד מהקטנת קצבאות הילדים ב-2003, שהשפיעה על כל המשפחות מרובות הילדים, כולל משפחות באוכלוסייה הערבית והבדואית. אוכלוסיית הבדואים בנגב נמצאת כיום בשלבי מעבר שונים בין חיי נוודות ושמירה על ערכי המסורת הבדואית לבין מעבר לחיים עירוניים וחשיפה לחיים המודרניים.

---

אוכלוסיית הבדואים בנגב נמצאת כיום בשלבי מעבר שונים בין חיי נוודות ושמירה על ערכי המסורת הבדואית לבין מעבר לחיים עירוניים וחשיפה לחיים המודרניים. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה ונפוצה בקרב האזרחים הוותיקים אשר מתלוננים על בדידות, הזנחה רגשית וחברתית וחסכים אחרים. אזרחים ותיקים אלה נמצאים בבתים ללא מענה סוציאלי-תמיכתי ובדידות זו פוגעת בתפקודם בתחומים שונים.

---

המתח הערכי הזה גורם לטלטלות, לחוסר יציבות ולסכסוכים בחברה הבדואית, המתבטאים בתחומי החברה, הכלכלה והפוליטיקה. המעבר מאורח החיים הנוודי לחיים מודרניים ואורבניים שבר את ההסדרים הכלכליים ופורר את השבט כיחידה חברתית המחויבת לראש המשפחה. שינוי זה הוביל לשינוי במעמד הקשיש, שהפך ממקור כוח לנטל על החברה והמשפחה. מתוך מאגר הנתונים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים "מכלול לרשות", ברהט כיום (להשלים) יש כ-1,800 אזרחים ותיקים, מתוכם כ-1,350 מקבלי שירות. המשמעות היא ש-76% מכלל האזרחים הוותיקים ברשות מקבלים שירות ומוכרים ע"י שירותי הרווחה.

---

לדוגמא: היחידה למניעת התעללות והזנחה טיפולה בשנת 2024 ב-173 מקרים בקרב קשישים ברהט. פעולות רווחה המספקות דיור מוסדר עבור ותיקי החברה הבדואית הן חיוניות לחברה כולה, לחיזוק השבט וליציבות למרות השינויים האחרונים

---

איזה מערך דיור מתאים לזיקני החברה הבדואית? חשוב לציין כי רהט היא מטרופולין ייחודית ומרכזת את כל הכפרים הבדואים בנגב – מנגד, אורח החיים בעיר צריך להיות מותאם לתרבות הבדואית במיוחד כאשר מתכננים עבור אוכלוסיית הותיקים. בחברה הערבית מקומו של זקן השבט הוא בעל חשיבות גם בשמירת קשרים עם הקהילה המקומית, העברת ערכי המסורת לדורות הבאים והקשרים המשפחתיים בקהילה.

הנושא המרכזי שיש להתמקד בו בתכנון עבור אזרחים ותיקים הוא מיקום הדיור, שכן שטח השיפוט של העיר רהט מתפרס על כ-42,000 דונם. במיקום הדיור החברתי יש להתחשב במספר קריטריונים, כגון נגישות גבוהה למשפחות המבקרות את זקני השבט, קרבה לנוף פתוח המאפשר רווחה, שקט ואוויר נקי. ניתן לבחור בחלק מפרויקט נחל גרר המרשים שהעיר מקדמת או במגרשים סמוכים לאזורי שמורות טבע. בנוסף, התכנון צריך להיות מרחבי ולעודד הליכתיות, התורמת לעצמאות האזרחים הוותיקים.

---

הבלוג הזה פונה ליזמים/ות המעוניינים לקדם ולהוביל פרויקטים מבניים משולבים של דיור, רפואה וקהילה בצורה מקצועית ומיטבית תוך שמירה על פתרונות תכנוניים מותאמים לאוכלוסיה הרלוונטית, אנחנו ננצל את הידע והניסיון שלנו בתחום כדי להתמודד עם אתגרים רגולטוריים וסטטוטוריים מול הוועדות המקומיות. ביחד נקדם סביבת מגורים ברת קיימא ואיכותית עבור אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל.