#18 זיקנה והזדקנות בחברה הערבית בישראל

אדריכלות כדרך להסתגלות לחיים מודרניים עבור החברה הבדואית בנגב

לפני הכל – נתונים על החברה הבדואית  

מתוך נתוני הלמ"ס, האוכלוסייה הערבית (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) מנתה בסוף שנת 2022 כ-2,038,800 נפש שמהווים כ-21.1% מכלל אוכלוסיית ישראל. כחמישית מתוכם – כ-19% מתגוררים בנגב במסגרת הפזורה הבדואית.

להלן הסבר מתוך "המכון הישראלי לדמוקרטיה" על האוכלוסייה הערבית באזור הנגב – אזור זה כולל את נפת באר שבע, שרוב מכריע של תושביה הערבים הם בדואים. הבדואים בנגב הם כמעט חמישית מאוכלוסיית האזרחים הערבים במדינה וכשליש מכלל אוכלוסיית הנגב. במניין האוכלוסייה הערבית בנגב נכללים כ-231 אלף תושבים בדואים המתגוררים ביישובי קבע (רשויות מקומיות ויישובים הנכללים במועצות האזוריות, כ-77% מאוכלוסיית הבדואים בנגב) וכמעט 70 אלף תושבים בדואים המתגוררים ביישובים חסרי מעמד מוניציפלי ("כפרים בלתי מוכרים", כ-23% מאוכלוסיית הבדואים בנגב).

העיר הערבית הגדולה ביותר היא רהט (78.9 אלף תושבים בסוף שנת 2022). העיר הבדואית, שהוקמה בשנת 1972, נעשתה כעת לא רק בירת הבדואים בנגב, אלא גם בירתה של החברה הערבית כולה. רהט היא גם העיר בעלת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה ביותר, שכן כל תושביה הם מוסלמים. על פי נתוני הלמ"ס והמוסד לביטוח לאומי, בחברה הערבית מתחולל תהליך עמוק ומתמשך הנעוץ בשינוי הדפוסים החברתיים ובהם העלייה ברמת ההשכלה, השתלבות נשים בשוק העבודה, דחיית גיל הנישואין (ותופעת הרווקות המאוחרת) ונטישת דפוסי החיים המסורתיים.

בצד זאת, השינוי מושפע גם מהמדיניות הכלכלית של הממשלה ובמיוחד מהקטנת קצבאות הילדים ב-2003, שהשפיעה על כל המשפחות מרובות הילדים ובהן על משפחות אלו באוכלוסייה הערבית והבדואית. אוכלוסיית הבדואים בנגב נמצאת כיום בשלבי מעבר שונים בין חיי נוודות ושמירה על ערכי המסורת הבדואית לבין מעבר לחיים עירונים וחשיפה לחיים המודרניים. מנגד, אורח החיים בעיר צריך להיות מותאם לתרבות הבדואית במיוחד כאשר מתכננים עבור אוכלוסיית הותיקים. בחברה הערבית מקומו של זקן השבט הוא בעל חשיבות גם בשמירת קשרים עם הקהילה המקומית, העברת ערכי המסורת לדורות הבאים והקשרים המשפחתיים בקהילה.

האזרחים הותיקים ברהט מתוך מאגר הנתונים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים "מכלול לרשות", ברהט נכון ל2023 יש כ-1,800 אזרחים ותיקים, מתוכם כ-1,350 מקבלי שירות. המשמעות היא ש-76% מכלל האזרחים הוותיקים ברשות מקבלים שירות ומוכרים ע"י שירותי הרווחה. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה ונפוצה בקרב האזרחים הוותיקים אשר מתלוננים על בדידות, הזנחה רגשית וחברתית וחסכים אחרים, אזרחים ותיקים אלה נמצאים בבתים ללא מענה סוציאלי-תמיכתי ובדידות זו פוגעת בתפקודם שונים – לדוגמא : היחידה למניעת התעללות והזנחה טיפלה בשנת 2024 ב-173 מקרים בקרב קשישים ברהט. פעולות רווחה הדואגות לדיור מוסדר עבור ותיקי החברה הבדואית היא הכרחית לחברה כולה ולחיזוק השבט וליציבות למרות השינויים האחרונים. מתח ערכי זה יוצר זעזועים, חוסר יציבות וקונפליקטים בחברה הבדואית הבאים לידי ביטוי בתחומי החברה, הכלכלה והפוליטיקה. שינוי אורח החיים הנוודי והמעבר לחיים מודרניים ואורבניים שבר את ההסדרים הכלכליים ופורר את השבט כיחידה חברתית המחויבת אל ראש המשפחה והביא לשינוי במעמד הקשיש שהפך ממקום כוח למעמד של נטל על החברה והמשפחה.

הנושא הראשון שיש להתמקד בו בתכנון עבור אזרחים ותיקים הוא מיקום הדיור לותיקים כיוון שהעיר רהט פרושה על פני שטח שיפוט של כ-42,000 דונם. במיקום הדיור החברתי יש לקחת בחשבון מספר קריטריונים כגון – נגישות גבוהה עבור משפחות המגיעות לבקר את זקני השבט, צמידות לנוף פתוח המאפשר רווחה, שקט ואויר נקי. אפשר לבחור בחלק מפרויקט נחל גרר המרשים שהעיר מקדמת או מגרשים הצמודים לאיזורי שמורות טבע לחילופין.

במשרדנו "מייזי אדריכלים" אנו מעניקים שירותים ייעודיים של כתיבת תכנית מפורטת למרכזים קהילתיים רב דוריים ומנסחים פרוגרמות מותאמות לפי עקרונות צוות מנהל התכנון ומשרד הרווחה. אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו באתר וברשתות החברתיות בנושאים הקשורים לתכנון לגיל השלישי.